מורה במחוז מרכז כבר 12 שנה, כיום מלמד בויצו הדסים. מדריך בקורסי המש"צים ומכשיר את המדריכים. מחפש תמיד את החוויה שבשיעור או בסיור ומנסה להנגיש אותה לטכנולוגיה של המאה ה-21.... קרא עוד

פאדלט - padlet

כלי דיגיטלי המאפשר הצגת מידע ושיתוף תכנים בדרך חזותית של לוח וירטואלי. ניתן להשתמש בכלי זה כפתיחה וסיכום נושא, תיעוד ידע שנצבר או נלמד, סיעור מוחין, שיתוף מידע ועוד. Padlet מאפשר ליצור פתקיות על גבי לוח וירטואלי ולהוסיף להן מידע. הפאדלט מוגבל לשלושה לוחות למשתמש ולכן אם אתם רוצים לעבוד עם מספר כיתות במקביל פחות או יותר, יש למחוק כל פעם את הלוח.

פוסטים דומים

mentimeter

אתר המאפשר יצירת סקרים עם אפשרויות שונות: סקרים פתוחים, סגורים, גרף עמודות, עוגה, ענן מילים ועוד. כאשר בוחרים באפשרות של ענן מילים - הגודל של כל מילה ייצג את התדירות בה היא חזרה בתשובות התלמידים.

איך הכלי הזה משמש אותנו ?

עד היום כאשר רצינו שהתלמידים יבחרו מאפיין מסויים מתוך מספר מאפיינים, חילקנו להם דפים או ביקשנו מהם לכתוב במחברת מתוך רשימה המופיעה על הלוח. המנטימטר מאפשר לכל תלמיד בכיתה להביע את הדעה בהצבעה ולאחר מכן להציג על גבי הלוח את התוצאות ולדון בהן.

דוגמא

בשיעור המהפך הציוני אנחנו מבקשים מהם בעזרת דף עבודה לבחור "מי היא הדמות הציונית ביותר" - במנטימטר אפשר להציג בפניהם את הדמויות באתר, כפי שזה מוצג כאן בתמונה מעל.

צד תלמיד

האתר לא דורש מהתלמידים הרשמה אלא מספיק קישור והם מגיעים לסקר - יתרון גדול.

סרטון הדרכה של ליעד ברעם

פוסטים דומים

מלמד כבר 15 שנים בקרית חינוך "דרור" וחבר בצוות הפיקוח של מחוז מרכז. אופטימיסט חסר תקנה. אוהב להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. ... קרא עוד

wizer.me דפי עבודה אינטרקטיבים

הוא כלי דיגיטלי המאפשר ליצור דף עבודה אינטראקטיבי המשלב סוגים שונים של פעילויות: שאלה פתוחה, שאלת רב ברירה, כתיבה על גבי תמונה, התאמה, מילוי טבלה, מיון וציור. בנוסף ניתן להוסיף לדף העבודה האינטראקטיבי גם טקסט, תמונה, קישור לאתר, קישור לסרטון, מפה, תמונה אינטראקטיבית של ThingLink ועוד. את הפעילות ניתן לשתף עם התלמידים באמצעות קישור, קוד או שיתוף ב- Classroom. לאחר שהתלמידים ביצעו את המשימה, הם שולחים למורה אשר בודק ונותן משוב. המשוב יכול להכיל טקסט, תמונה וקול.

רישום

המורה נכנס באמצעות חשבון גוגל, מייקרוסופט או באמצעות הרשמה לאתר. התלמיד יכול להיכנס לפעילות באמצעות שם וסיסמה בלבד. מאחר והכלי אינו דורש רישום באמצעות דואר אלקטרוני הוא מתאים לשימוש גם עם תלמידים בכיתות הנמוכות. שימו לב שיש להיכנס ולהירשם כמורה ולא כתלמיד מכיוון שלאחר מכן זה אינו ניתן לשינוי.

צד תלמיד

איך מעבירים משימה לתלמידים

הולכים ל – assign to learner – links – make it public – רושם את שם המשימה + הכיתה - קישור

מה להדגיש לתלמידים:

1. שם באנגלית ולא בעברית מכיוון שאז השם שלהם ייראה בג'יבריש בקובץ האקס.אל
2. יש שלב אחרון ששואל "האם אתה בטוח שסיימת." ? – חשוב לשלוח אחרי זה אחרת זה לא יישלח

שיתוף עם מורים אחרים

יש קישור מיוחד למורים עמיתים – אם אשלח את הקישור לתלמידים, המורה לא יוכל לעשות עם זה כלום. אבל אם אשתף קישור של מורים, המורה יוכל לערוך

שאלות - תשובות

שאלה: האם יש אפשרות ליצור משימה שכמה תלמידים עובדים עליה במקביל

תשובה: לא

סרטון הסבר על הכלי

פוסטים דומים

naraview המירוץ לויקיפדיה

סביבה המאפשרת להגדיר ערך ויקיפדיה התחלתי וערך יעד אליו יש לנווט. המערכת מאפשרת לנווט בין ערכים שונים עד להגעה ליעד המבוקש.

המשחק מהצד של התלמיד

פוסטים דומים

אחרי מספר שנים באקדמיה ובגולה הדוויה, הבנתי שבשלב ב' אני רוצה לחזור לכור מחצבתי: החינוך הבלתי פורמלי ואבק הדרכים של הארץ הזאת. להמשך קריאה והפוסטים הנוספים...

יצירת סרטוני מסך בעזרת Screencast-o-matic

הקדמה

כלי שימושי בהוראה מקוונת הוא יצירת סרטוני מסך. בסרטונים אלו "תופסת" ה"מצלמה" את כל אשר מתרחש על מסך המחשב, לרוב בתוספת דיבוב. Screencast-o-matic היא תוכנה ותיקה ליצירת צילומי מסך. במאמר זה נסקור כיצד לעשות שימוש בגרסה החינמית של התוכנה המאפשרת צילום כל המתרחש על המסך (כולו או חלקו), צילום במקביל של המנחה באמצעו מצלמת הרשת המובנית במחשב (אופציונאלי), צילום סרטונים באורך של עד 15 דקות (פדגוגית אין צורך בסרטונים ארוכים יותר) ועוד.

ניתן להשתמש בסרטון שכזה על מנת להכין סרטון תוכן לצורך הוראה, למשל עבור שיעור של "כיתה הפוכה", להשלמת חומר שנלמד בכיתה או לחזרה עליו. שימוש נפוץ אחר יכול להיות יצירת סרטון הדרכה כיצד לעשות שימוש בכלי דיגיטלי אותו מעמידים לרשות התלמידים, החל מהסבר כיצד לנוות בכיתת גוגל שיצרתם וכלה בהניחיה כיצד להשתמש בכלי מסויים שאתם רוצים שהתלמידים יעשו בו שימוש, למשל לצורך הגשת מטלה

דוגמאות לשימושים שונים

שלב א': הורדת התוכנה

את התוכנה יש להוריד מאתר החברה בכתובת https://screencast-o-matic.com. לתכנה ישנה גרסה בתשלום ולה מספר אפשרויות מתקדמות, אולם אנו נסתפק בגרסה החינמית. עם פתיחת התכנית על המחשב נבחר באפשרות החינמית.

שלב ב': הגדרות בסיסיות לפני תחילת ההקלטה

בטרם נתחיל את ההקלטה, עלינו להגדיר מה בדיוק נרצה "לצלם": האם נצלם את מסך המחשב בלבד, האם נצלם את עצמנו ממצלמת הרשת בלבד, או האם נרצה לצלם את המסך ואת עצמנו גם יחד. במקרה זה תופיע מצלמת הרשת בחלונית קטנה אותה נוכל לגרור להיכן שנרצה על פני המסך (ניתן לשנות את מיקומה בגרירה גם במהלך צילום הוידאו), ובסרטון נראה את המסך ואת החלונית בה אנו מדברים גם יחד.

הגדרה נוספת שנרצה להגדיר היא מה גודל המסך אותו נרצה לצלם. ככל שהמסך יהיה גדול יותר, "משקל" הקובץ הסופי יהיה גדול יותר. ניתן לצלם מסך מלא או להגדיר את גודל המסגרת שרק מה שבתוכה יצולם. אופציית ה-active screen מאפשרת הגדרת מסגר בגודל לבחירתנו, ובמהלך הקלטת הסרטון לגרור אותה לחלקים שונים על המסך.

שלב ג': הקלטת המסך

לאחר ההגדרות הראשוניות נלחץ על הכפתור האדום (Rec). כברירת מחדל התוכנה תראה על המסך ספירה לאחור של שלוש שניות ותתחיל את ההקלטה.

במהלך ההקלטה עצמה אין צורך לעשות דבר. ישנה אפשרות לעצור את ההקלטה (Pause) ולהמשיך אותה מספר פעמים במהלך ההקלטה. כאשר עושים שימוש באפשרות זו, ניתן בכל עצירה לחזור לאחור ולנווט בין אותן "נקודות עצירה". הדבר מאפשר חזרה לנקודת עצירה, ולהמשיך את ההקלטה ממנה, באופן ש"יידרוס" או יחליף את ההקלטה הקודמת. אפשרות זו מאפשרת לתקן שגיאות וכדומה ובלי להתחיל את כל ההתחלה מחדש, אלא רק מנקודת העצירה האחרונה.

עם סיום ההקלטה נלחץ עם הכפתור Done, שיעצור את ההקלטה ויעביר אותנו לשלב הרביעי והאחרון.

שלב ד': עריכה לאחר הקלטה ושמירה

בשלב הרביעי והאחרון נוכל לבצע עריכה מאוד בסיסית ולשמור את הסרטון המוגמר. כלי העריכה הזמינים בגרסה החינמית כוללים אפשרות קיצוץ של תחילת הסרטון או סופו והוספת מוסיקת רקע (לא מומלץ לסרטוני הדרכה).

עם סיום העריכה נוכל לבחור את פורמט הסרטון, לתת לו שם, לקבוע היכן ישמר על המחשב (או להעלות אותו ישירות לערוץ היו-טיוב שלכם) ולשמור אותו. שימו לב שלאחר השמירה לא ניתן לחזור למצב העריכה...

קישורים מועילים

לאתר Screencast-o-matic

להורדת המצגת

פוסטים דומים

אחרי מספר שנים באקדמיה ובגולה הדוויה, הבנתי שבשלב ב' אני רוצה לחזור לכור מחצבתי: החינוך הבלתי פורמלי ואבק הדרכים של הארץ הזאת. להמשך קריאה והפוסטים הנוספים...

מפות מוערות עם Thinglink

להורדת קובץ PDF

ThingLink.com הוא אתר המאפשר יצירת מפות או תמונות מוערות, כלומר שמוטבעות בהן הערות או תכנים נוספים, ואשר יכול להיות שימושי ביותר למורי של"ח בהוראה רגילה ומקוונת כאחד.

היכרות כללית

לאחר הרשמה חינמית לאתר בכתובת www.thinglink.com, האתר מאפשר להעלות תמונה ולהציב עליה לחצנים שונים ומעוצבים, שלחיצה עליהם פותחת חלונית עם תוכן מסוים: טקסט, קישור, השמעת מוזיקה, נגינת סרטון או שילוב של כל אלו ביחד. ראו למשל מפה זו על אזור השרון, והתנסו בתגובת הלחצנים השונים - לחצו

יצירת התמונה או המפה המוערת קלה ואינטואיטיבית. ניתן להיעזר במדריך המוקלט הבא:

שימושים

האפשרויות הגלומות ביצירת לחצנים על גבי תמונה מזמנים למורי השל"ח, ולמורים בכלל, הזדמנויות מגוונות, למשל:

להעלות מפה ועליה להוסיף נקודות הסבר שונות, למשל בלימוד על אזור מסוים או לקראת יום שדה או מסע שנתי.

להעלות תמונת צמח או בעל חי ולהציב פקדים המראים אותו בסרטון בטבע, משמיעים את הקלטת קולו, מצביעים על התאמות שונות לבית הגידול שלו, מספקים קישורים למידע נוסף ועוד.

להעלות בתחילת השנה תמונה של צוות המש"צים עם מידע אישי על כל אחד כדי שהפש"צים החדשים יכירו את צוות המדריכים.

להעלות קולאז' תמונות מהגיחה המחנאית ולהוסיף הערות המצביעות על פעילויות מסוגים שונים, מבנה המחנה, המתקנים אותם יש לבנות ועוד.

להעלות סרטון של תהליך כלשהו, למשל מדרגות חקלאיות בהר, מעין שכבה או היווצרות הבקע הסורי-אפריקאי, ולהוסיף הערות וקישורים על גבי התמונה כאילו הייתם בכיתה או בנקודת הדרכה והצבעתם עליהם.

פעילות אפשרית

אחד העקרונות בהוראה מרחוק מזמן את התלמיד לעשות שימוש בעצמו בכלים דיגיטאליים וליצור תוצרים, ולא להיות צרכן מידע פאסיבי. פשטותו של Thinglink מאפשרת להטיל על המשימה ליצור בעצמו מפה מוערת ולחלוק איתה עם המנחה או הקבוצה ניתן להשתמש בסרטון לעיל כדי להנחות את התמידים כיצד לעשות זאת. הנה, אם כך, הצעה לפעילות מקוונת:

ראשית נחלוק עם התלמידים את המפה המוערת הבאה של חבלי ארץ בישראל - לחצו

לאחר מכן ננחה את התלמידים לבחור, כיחידים או בקבוצות, חבל ארץ אחד ולהכין אודותיו מפה דומה (ניתן להביא את תמונת השרון לעיל כדוגמה), ונגדיר מה נבקש שיוסיפו על המפה, למשל:

להעלות מפה של חבל ארץ אחד לפי בחירתם שישמש רקע.

להוסיף שלוש נקודות יישוב מסוגים שונים (עיר, מושב, קיבוץ וכדומה) ועבור כל אחת מהן להוסיף שלושה משפטי מידע, תמונה, קישור לאתר רלוונטי (חוץ מוויקיפדיה), ועובדה מעניינת אחת.

להוסיף לחצן על צמח הגדל באזור זה, רצוי אנדמי, ולהוסיף לקישור אודותיו באתר "צמח השדה" (https://wildflowers.co.il/hebrew/) ולהסביר מדוע בחרו דווקא בו. ניתן להסב את תשומת ליבם לכך שבעמוד הבית של אתר צמח השדה ניתן לבצע חיפוש גם לפי אזור בארץ.

להוסיף לחצן לשיר על האזור או על אחד מהיישובים באזור (כסרטון YouTube או קובץ שמע)

לוודא שהתמונה שייצרו פתוחה לשיתוף ולשלוח למנחה, או לקבוצה.

בהנאה!

פוסטים דומים

google forms

גוגל פורמס הוא כלי פשוט ונגיש על מנת ליצר בחנים, שעשועונים, משובים ועוד. ניתן לשלב וידאו, תמונות ועוד.

להורדת קובץ - PDF

google forms

פוסטים דומים

קוראים לי אורי ואני מורה לשל"ח 19 שנים. סדנת אחריותינו על הארץ נכנסה לי ללב אחרי מחאת האוהלים בשנת 2011 ובעקבותיה... קרא עוד

מדריכים ל - google classroom

איך להתחבר לגוגל קלאסרום בפעם הראשונה?

גוגל קלאסרום למורה - כיצד ליצור משימה אישית לתלמידים

פוסטים דומים

גוגל קלאסרום למורה - כיצד ליצור משימה שיתופית

גוגל קלאסרום למורה - כיצד לפרסם שאלות וסקרים?

פוסטים דומים

אחרי מספר שנים באקדמיה ובגולה הדוויה, הבנתי שבשלב ב' אני רוצה לחזור לכור מחצבתי: החינוך הבלתי פורמלי ואבק הדרכים של הארץ הזאת. להמשך קריאה והפוסטים הנוספים...

למידה מרחוק - עשרת העקרונות

להורדת קובץ PDF

למידה סינכרונית וא-סינכרונית

בלמידה מקוונת יש להבדיל בין למידה סינכרונית, במהלכה המנחה והתלמידים מבצעים את הפעילות בו זמנית, ולמידה א-סינכרונית, בה מתבצעת פעילות עצמאית של התלמידים בזמנם שלהם. בהוראה מקוונת יש מקום להוראה משני הסוגים, ואף רצוי לשלב ביניהם, אולם ככלל יש לתת משקל רב יותר ללמידה א-סינכרונית ולקיים מפגשים סינכרוניים (בשיחת ועידה, בווידאו, בפורום, בצ'אט ועוד) להבהרת הנחיות, למענה על שאלות, לסיכומים ולדיונים, לקבלת תחושה על מצב הרוח, ולא להוראה פרונטאלית מרחוק.

מ"הוראה" ל"הנחיה"

הלמידה מרחוק מאפשרת באופן טבעי יישום של המשפט האלמותי "אני יכול ללמד אותך, אבל רק אתה יכול ללמוד" (באנגלית זה נשמע טוב יותר:I can teach you, but only you can learn). המרחק הפיזי ומגבלות יכולת האכיפה מטים את הכף מהוראה סמכותנית להנחיה של למידה עצמאית. במקום ללמד "חומר" יש להעדיף הנחיה של "חקר" עצמאי כשתפקיד המנחה לתת מסגרת, כללים, סיוע והערכה.

שלוש רמות של אינטראקציה

פעילות מקוונת טובה מאלצת את התלמיד לבוא במגע מקוון (אינטראקציה) בשלוש רמות: (א) אינטראקציה בין התלמיד לחומר (לקרוא טקסט, לצפות בסרטון, לבצע מטלה...); (ב) אינטראקציה בין התלמיד למנחה (הגשת מטלות, כמובן, אבל גם קבלת משוב, צ'ט או פורום לפתרון בעיות, מקום לשיתוף אישי ולא רק בנוגע לחומר...); (ג) אינטראקציה בין התלמיד לחברי הקבוצה (להגיב זה על דברי זה, ביקורת עמיתים, עריכה משותפת של מסמך ויצירת תוצר משותף...). הקפדה על אינטראקציה בכל שלוש הרמות תסייע ביצירת קהילת לומדים שתסייע להתגבר על תחושת הבדידות שבלמידה מרחוק בה כל תלמיד מנותק מאחרים. הדבר ממלא צורך פסיכו-פדגוגי אישי, אך גם מסייע ליצירת אווירה לימודית בריאה, לסיוע הדדי, וללמידת עמיתים.

Background vector created by macrovector - www.freepik.com

גיוון

הגיוון חשוב ביותר בלימוד מקוון (ובלימוד בכלל), והוא נכון לכל רמה: גיוון בכלים הדיגיטאליים בהם נעשה שימוש (לא להיצמד לכלי אחד בלבד, למשל אפליקציה לשיחת ועידה בווידאו ולפורום בלבד, אלא לעשות שימוש בכלים רבים ושונים), גיוון בחומרי ההוראה (טקסט, תמונה, קובץ שמע, ווידאו, קומיקס, עיתונות, מאגר מידע, גרף...), גיוון במטלות (ליצור תוצר, לצלם תמונה, להכין לוח זמנים, להגיש טקסט, לענות על שאלה, למקם נקודות על מפה, להכין שכבה מעוגנת גיאוגרפית בגוגל מפות...) ועוד. הגיוון חשוב הן פדגוגית לשם שמירת עניין, הן כדי להרחיב את רפרטואר העשייה והלמידה ובכך להגביר את האוריינות הדיגיטלית ולהרחיב את ארגז הכלים של התלמיד, הן כדי לאפשר לתלמידים שונים להצליח, להצטיין ו"להתחבר" לסוגים שונים של פעילות ולהביא את כישוריהם לידי ביטוי: האחד מתבטא היטב בכתב ואחר שנון בפורום, אחת מביעה רעיון בקומפוזיציה מושלמת של תמונה ואחרת יודעת להסביר לעמיתיה רעיון בצורה ברורה ובהירה.

בחירה

מכיוון שיש לנו תחומי עניין שונים, כישורים שונים והעדפות שונות, הלמידה מרחוק מזמנת למורה אפשרות ללמידה דיפרנציאלית שקשה מאוד ליישם בכיתה. בעוד שבשיעור פרונטאלי קשה לתת לכל תלמיד טקסט כרצונו או מטלות שונות, בלמידה מרחוק ניתן לעשות זאת בקלות יחסית. עיקרון זה מזמין את המורה לאפשר לתלמידים בחירה בין חומרים ובין מטלות. במקום ללמד שיר, אפשר לאפשר בחירה בין מספר שירים. במקום להגיש תוצר של מטלה בצורה אחת, למשל תמונה, אפשר לאפשר לתלמיד לבחור אם להגיש תמונה, וידאו, קומיקס, חיבור מילולי או כתשבץ. כאשר יש במפגש מספר יחידות (ראו עיקרון המודולריות בהמשך), ניתן לעתים לתת לתלמיד לבחור את הסדר או עיתוי השלמתן או אף בחירה של חלק מהיחידות מתוך מצאי מסוים.

תוצר לדוגמא: תמונה חלוצית

מודולריות

כדי להביא את הגיוון ואת הבחירה לידי ביטוי, מתוך הבנה כי המשאב הדיגיטלי לעתים מוגבל (חבילת אינטרנט, זמני גלישה, "תחרות" בבית על נגישות לאינטרנט עם בני בית אחרים), ומכיוון שבעת למידה מהבית יש תחרות גדולה על תשומת הלב הדורשת לעתים קיטוע של משימות לפרקי זמן קצרים (הסחות של טלפון, מדיה חברתית, טלוויזיה, התרחשויות ומטלות בבית ועוד), חשוב לתכנן את הלימוד המקוון בצורה מודולרית. מודולריות הינה קיטוע של החומר ושל השיעור ליחידות קטנות/קצרות, כאשר כל יחידה עומדת בפני עצמה. למשל יחידה של קריאת קטע ומענה על שתי שאלות עליו, יחידה אחרת של צפייה בסרטון, כתיבת התרשמות בפורום ומענה בפורום להתרשמות של חבר לקבוצה, יחידה של קישור לאתר אינטרנט חיצוני המסביר עיקרון מדעי יומיומי מסוים ומטלת הגשה של תמונה מהסצנה הביתית המדגימה עיקרון זה ועוד. זאת בניגוד לקריאה של קטע ארוך וצפייה בסרט ואז מענה על עשר שאלות וכתיבת חיבור אודותיהם כיחידה אחת. בכך שכל יחידה "עומדת בפני עצמה" הכוונה היא שניתן להשלימה מהתחלה ועד הסוף מבלי להזדקק מידית לרצף עם יחידות אחרות. אין בכך כדי לשלול יחידות הנבנות זו על גבי זו כדי ליצור רצף או תהליך מובנה. יחידות יכולות להיות מסודרות ברצף הכרחי כדי לבנות ידע בצורה הדרגתית (יחידה אחת תציג בעיה, השנייה תסביר מושג, השלישית תדגים אותו, הרביעית לבקש ליישם אותו) או בצורה עצמאית (יחידות שונות ועצמאיות על היבטים שונים של אותה תופעה, למשל התאמות שונות של צמחים לסביבה מדברית – אין זה משנה אם התלמיד ילמד קודם על עיקרון הרותמיות ולאחר מכן על הפרשת מלחים או ליהפך)

אוריינות דיגיטלית X2

לעיקרון זה שתי פנים: ככל שהאוריינות הדיגיטלית של המנחה תהייה גבוהה יותר, הוא יכיר יותר כלים, יוכל להפיק מהם את המיטב, ויוכל לסייע לתלמידיו להתמודד עם תקלות טכניות. למעשה, רמה מינימלית של שליטה בפלטפורמת הלמידה ובכלי הנבחר היא הכרחית, כמובן, כי תקלות טכניות וסיוע לרמת האוריינות הדיגיטלית של התלמידים היא חיונית. ההיבט השני של האוריינות הדיגיטלית היא זו של התלמידים. ברמה הבסיסית יש לסייע להם להגיע לרמה הדרושה כדי להשתתף בלמידה ולהציג תוצרים בפלטפורמות שיבחר המנחה. האמירה המקובלת כי מדובר על "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) בעוד המורים הם "מהגרים דיגיטליים" (Digital Immigrant) בלבד[1], מתנפצת לעתים קרובות על סלע המציאות כאשר מתברר שהאוריינות הדיגיטלית של הנוער מוגבלת הן לאפליקציות מאוד מסוימות, הן לצריכת תוכן ולא לייצורו.

מכל תלמידי השכלתי

על אף הנאמר בסעיף הקודם, ואם מיישמים נכון את העקרונות הקודמים (בעיקר עקרונות ההנחיה, הגיוון והבחירה), על המורה להיות מוכן, ואף לעודד את היצירתיות של תלמידיו. לא רק ברמת המטלה או התוצר, אלא גם בשימוש באתרים או באפליקציות חדשות שאולי המורה לא מכיר, פתיחות לדרכי ביטוי חדשות וכדומה. כאמור יש לעודד יצירתיות ויוזמה זו, לדבר עליה מראש ולהזמין תלמידים להפגין אותה, ולא להגביל אותם לאתר מסוים או תוצר מסוים, ולשבח, לתגמל, ולחזק הבאת חומרים חדשים וכלים חדשים ל"כיתה". ולא רק בתוצרים או אפליקציות מדובר. לעתים קרובות בהוראה מקוונת אנו צועדים על קרקע בתולית. קצב השינויים סעולם הכלים הדיגיטליים ורוחב היריעה מביאים אותנו להתנסות בכלים חדשים שוב ושוב, גם כשאנחנו כבר מנוסים. מכיוון שכך יש חשיבות עליונה גם לקבלת משוב שוטף מהתלמידים על מידת בהירות החומר, נוחות השימוש בכלים שונים, מידת העניין שלהם ועוד. זאת ועוד, בקשת משוב בדרכים שונות נותן לתלמידים אפשרות להשפיע, ולו במעט, על מהלך השיעור והמערך, זאת אל מול רושם בלתי נמנע של העדר גמישות כאשר נתקל התלמיד בעומס משימות כתובות ומתוכננות מספר שיעורים קדימה, דבר אליו הוא איננו נחשף בשיעורים פרונטאליים רגילים.

השיעור כחלק ממערך

קשה מאוד ליישם את כל העקרונות לעיל בכל שיעור ובכל מטלה. יש לזכור שהשיעור, המפגש המקוון או המטלה הם חלק ממערך שיעורים (שבועי או יחידת זמן אחרת), והמערך כולו צריך לקיים כמה שיותר עקרונות. במסגרת זו יכול להיות ששיעור מסוים לא יאפשר גיוון כלל באופן הגשת החומר או תוצרי המטלה, אולם במערך כולו יהיה גיוון בין השיעורים. בשיעור אחד נשתמש בפורום טקסטואלי לדיון ובשיעור אחר נשתמש בפורום של הקלטת שמע ווידאו לדיון אחר (למשל ב- Voicethread).

המערך כחלק מתוכנית

לבסוף, יש לזכור שמערך השיעורים במקצוע מסוים אינו מנותק, בחוויית התלמיד, מכלל תכנית הלימודים המקוונת. בלמידה מקוונת נרחבת, יש צורך בסנכרון מערכתי: איזה שיעור יהיה סינכרוני ואיזה לא, כמה מטלות יעשו במהלך השיעור עצמו וכמה יינתנו כעבודת בית עד למפגש הבא? אם המפגש הראשון ביום עם המחנכת כלל שיחה על חוויות אישיות, לא צריך לחזור על כך בכל שיעור נוסף במהלך היום וכדומה.

[1]  ראו מאמר וויקיפדיה (באנגלית): Wikipedia contributors, "Digital native," Wikipedia, The Free Encyclopedia, https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Digital_native&oldid=944081653 (accessed March 13, 2020)

פוסטים דומים