סרגל ניווט: דף הבית>> ההר כערש האומה >> משולחן העבודה של צוות תוכן >>  שיעור 2: ההר על שולחן השבת

סדנת ההר כערש האומה - שיעור 2

ההר על שולחן השבת

"וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים י"א פסוק 14)

נכתב על ידי ירון קרבצ'יק

טוב לדעת-נושאים וקישורים לפעילות במרחב הפתוח ברוח סדנת ההר כערש האומה

לצפייה בטבלת הפעילות

להורדת המצגת לחצו כאן

שקופית 1

מסר ערכי

באחריותי לברר את הזיקה שלי לערש האומה בהר, למולדת ולמורשת התרבות היהודית. מאחר שאני חוליה בשרשרת הדורות של העם.

מטרת השיעור

התלמיד יברר את זיקתו להר באמצעות הכרת המנהגים והתרבות הרוחנית שנוצרה בהר.

הרעיון המרכזי

המעבר ממצרים לארץ ישראל, ההתנחלות בהר והחיים החקלאיים שבמרכזם גידול גפן, חיטה וזית הפכו לסמלים על שולחן השבת (קידוש, חלות ונרות שבת בהתאמה). ציפיית החקלאי לגשם הונצחה בתפילה הנאמרת שלוש פעמים ביום, ומזכירה את ההבטחה לגשם בעתו. (דברים י"א 14). על התלמיד כחוליה בשרשרת הדורות של העם, להכיר את הזיקה שבין ההר לבין התרבות הרוחנית של העם, ולברר כיצד הוא מתחבר אליה. (שולחן השבת, טקס הביכורים, הנוף ההררי, כמות הגשם שירד, מצב הכנרת...)

יעדים

התלמיד יברר באיזה אופן באה לידי ביטוי הזיקה האישית שלו להר (קבלת שבת, גשם...).

מהלך השיעור

המורה יקרין את השקופית יחד עם השיר (לכה דודי) ובמקביל יערוך על השולחן מפה עם יין, חלה ונרות.
המורה ישאל את התלמידים במה מדובר כשהתשובה היא כמובן קבלת שבת.
המורה יבקש ממס' תלמידים לתאר כיצד נראית קבלת שבת.
המורה יסכם שבכל קבלת שבת (לא חשוב איזו עדה) נמצאה את שלושת הפריטים הנ"ל על השולחן.
המורה ישאל מדוע דווקא שלושת הפריטים האלה ולא אחרים? אין צורך לענות.

שקופית 2

יעדים

התלמיד יסביר באילו מובנים ההר הוא ערש האומה

המורה ישאל מהם הפריטים על הלוח (שבעת המינים) ויבקש מאחד התלמידים למנות אותם.

המורה יסביר ששבעת המינים הם למעשה היו הגידולים העיקריים של בני ישראל בתקופת ההתנחלות.

שקופית 3

יעדים

התלמיד יסביר באילו מובנים ההר הוא ערש האומה

המורה ישאל מה בין שולחן השבת ושבעת המינים? התלמידים יקשרו את הפריטים לגפן, החיטה והזית (בדרך כלל על נושא הזית צריך להתעכב מעט. ניתן לראות מנורת שמן בלחיצה על הפמוטים

שקופית 4

יעדים

התלמיד יתאר את הביטויים לשמירה על הזיקה להר לאורך הדורות בתפילה בחגים ומנהגים.

המורה יסביר מדוע דווקא נבחרו שלושת המינים האלה ויסביר כי בתורה הם מופיעים גם בשמות שונים: דגן, תירוש ויצהר.

לאחר מכן יסביר המורה כי יש להיותינו עם חקלאי במקור, השפעות נוספות על הדת והתרבות שלנו ויפנה את התלמידים לדף העבודה המצורף.

בזמן העבודה ניתן להשמיע את הגירסה השנייה של לכה דודי המופיעה התיקיה.

שקופית 5

שקופית זאת מופיעה כאן לצורך סיוע לתלמידים בזמן העבודה.

שקופית 6

יעדים

התלמיד יסביר את הקשר בין ההבטחה בדברים י"א (הטקסט שבמזוזה בתפילין ובקריאת שמע) לבין הזיקה להר.
התלמיד יברר באיזה אופן באה לידי ביטוי  הזיקה האישית שלו להר (קבלת שבת, גשם...).

המורה יסביר את הדיאגרמה ויבקש תשובות לשאלות המופיעות בדף העבודה

פוסטים דומים

שקופית 7

יעדים

התלמיד יסביר את הקשר בין ההבטחה בדברים י"א (הטקסט שבמזוזה בתפילין ובקריאת שמע) לבין הזיקה להר.
התלמיד יתאר את הביטויים לשמירה על הזיקה להר לאורך הדורות בתפילה בחגים ומנהגים.

התלמיד יסביר באילו מובנים ההר הוא ערש האומה (היסטורי, תרבותי, דתי).
התלמיד יברר באיזה אופן באה לידי ביטוי  הזיקה האישית שלו להר (קבלת שבת, גשם...).

המורה יזכיר בעזרת הכותרת את היין, החלה והנרות משולחן השבת ויבקש מהתלמידים לומר על פי הפסוקים באילו מקומות במסורת היהודית אנו מוצאים את הבקשה לגשם. לאחר תשובות התלמידים המורה יחשוף את התמונות וירחיב בנושא. התמונות נחשפות בלחיצה על הפסוק הרלוונטי.

שקופית 8

יעדים

התלמיד יסביר את הקשר בין ההבטחה בדברים י"א (הטקסט שבמזוזה בתפילין ובקריאת שמע) לבין הזיקה להר.

התלמיד יתאר את הביטויים לשמירה על הזיקה להר לאורך הדורות בתפילה בחגים ומנהגים.

התלמיד יסביר באילו מובנים ההר הוא ערש האומה (היסטורי, תרבותי, דתי).

התלמיד יברר באיזה אופן באה לידי ביטוי  הזיקה האישית שלו להר (קבלת שבת, גשם...).

באחריותי לברר את הזיקה שלי לערש האומה בהר, למולדת ולמורשת התרבות היהודית. מאחר שאני חוליה בשרשרת הדורות של העם.

הסבר והרחבה   :

כחוליה בשרשרת הדורות של העם, יש לכל אחד מאתנו אחריות :

להכיר את הזיקה שבין ההר לתרבות הרוחנית של העם, ואת היות ההר בשל כך "ערש האומה ".

לברר את הביטויים המעשיים בחיי  המבטאים קשר לתרבות שיצרו אבותינו בהר.

שאלת האתגר: היותנו עם חקלאי בא לידי ביטוי גם בשפה שלנו. אחת המילים השגורות ביותר בהקשר זה היא המילה כלום. לום הוא גרעין הזית ובצרוף "כ" הדימוי, נוצרת המילה כלום שלמעשה אמורה לבטא משהו בכמות קטנה מאוד ולא שום דבר כפי שנוטים לחשוב.

שקופית 9

דף העבודה